הסיפור של חרצ'ו
חרצ'ו הוא אחד המרקים המוכרים ביותר של המטבח הגאורגי. השם המלא שלו בגאורגית פירושו חרצ'ו מבשר בקר, והוא אומר הכל: זה קודם כל מרק של בשר, עם אורז, אגוזים, שום וחמיצות של שזיפים. מגאורגיה הוא עבר לכל רחבי ברית המועצות, והפך למרק מוכר בבתים ובמסעדות מרוסיה ועד מרכז אסיה.
יהודי גאורגיה הביאו אותו לישראל בגל העלייה הגדול של שנות ה-70 ובגלים שאחריו. הקהילות הגדולות באשדוד, בלוד, בבת ים ובחולון שומרות על המטבח הגאורגי בבית, ועם החרצ'ו מגיעים גם הטקמאלי, רוטב השזיפים החמוצים, והחמלי סונלי, תערובת התבלינים הגאורגית. בישראל אפשר לבשל טקמאלי ירוק בבית, מהשזיפים הירוקים והחמוצים שמופיעים בשווקים באביב.
מה מייחד את חרצ'ו
חרצ'ו נמצא בין מרק לתבשיל. הבשר מתבשל לאט עד שהוא רך, האורז נותן לו גוף, והאגוזים הטחונים הופכים את הציר לעשיר ולבהיר, בלי טיפת חלב. החמיצות של השזיפים חותכת את השומן של הבשר, השום והכוסברה הטריים נכנסים בסוף, והחמלי סונלי נותן ריח עמוק, קצת אגוזי וקצת פרחוני. חרצ'ו טוב הוא חריף במידה, חמצמץ וריחני מאוד.
