הסיפור של הקובה
המילה קובה באה מהערבית, כֻּבַּה, כדור, וזה בדיוק מה שהיא: כדור של בצק שעוטף מילוי. מעיראק ועד לבנון, מכורדיסטן ועד סוריה, כמעט כל מטבח באזור פיתח קובה משלו, ולא מעט ערים נתנו לה את שמן: קובה חלב על שם העיר חלב, קובה מוסול על שם מוסול, ונבלוסיה על שם שכם, נאבלוס בערבית.
בישראל הקובה עשתה דרך מיוחדת. יהודי עיראק וכורדיסטן הביאו את קובה הסולת במרק, שנעשתה מאכל של יום שישי, ומשם עברה לדוכנים בשווקים ולכל בית. לצידה התאזרחה הנבלוסיה המטוגנת, כמעט מתאבן לאומי. היום מי שאומר קובה יכול להתכוון לכדור סולת רך בתוך מרק סלק, או לטורפדו בורגול פריך מהמחבת, ושניהם צודקים.
