הסיפור של קובה דלעת
קרע היא דלעת בערבית, ובעיראק קראו לדלעת הכתומה קרע אחמר, הדלעת האדומה. קובה קרע הייתה אחד ממרקי הקובה הקבועים במטבח העיראקי, לצד מרק הסלק, מרק הבמיה והמרקים החמוצים, וכמו כולם היא הלכה עם העונה: כשהדלעת הייתה בשוק, היא הייתה בסיר.
בישראל המרק נשאר בבתים יותר מאשר בתפריטים. מבשלים אותו עם דלעת כתומה מקומית או עם דלורית, עם מעט רסק עגבניות שמעמיק את הכתום, ועם לימון וסוכר בכמות שכל משפחה מכוונת אחרת. יש בתים עיראקיים שמחמיצים אותו במיץ של חושחש, התפוז המר, שנותן חמיצות עגולה וריחנית יותר מלימון.
מה מייחד את קובה דלעת
קובה דלעת היא המתוקה במשפחת מרקי הקובה. הדלעת נותנת גם מתיקות וגם גוף: חלק מהקוביות נשארות שלמות, וחלק נמסות לתוך המרק ומסמיכות אותו בלי קמח. הלימון שם כדי שהמתיקות לא תהיה כבדה, והאתגר הוא לשלוט מתי הדלעת נשארת בקוביות ומתי היא מתפרקת, וזו שאלה של חומצה ושל תזמון.
