הסיפור של מרק שעועית
בבלקן ובטורקיה מרק שעועית לבנה הוא אוכל של כל יום. ביוון קוראים לו פסולדה, בבולגריה בוב צ׳ורבה, עם נענע מיובשת וצתרה, בטורקיה שעועית לבנה ברוטב עגבניות ובצל היא מהמאכלים הביתיים המוכרים ביותר, וברומניה מבשלים מרק שעועית חמצמץ. יהודים מכל המקומות האלה הביאו את המרק איתם לישראל, ובעיקר עולי בולגריה ויוון.
בבית הישראלי המרק קיבל צורה משלו: שעועית לבנה, רסק עגבניות, פפריקה, גזר וסלרי, ולפעמים קוביות בשר בקר או גרונות הודו שמתבשלים איתה לאט כמה שעות. זה מרק של שבוע חורפי, טוב יותר ביום השני, ומגישים אותו עם לחם טרי לנגב בו את הרוטב.
מה מייחד את מרק שעועית
בניגוד לרוב המרקים, כאן העגבנייה נכנסת מאוחר. החומצה של הרסק מאטה את ריכוך השעועית, ולכן מבשלים קודם את השעועית עד שהיא כמעט רכה, ורק אז מוסיפים ירקות, רסק ופפריקה שטוגנו בשמן זית. התוצאה היא שעועית קרמית ברוטב עגבניות עמוק, ולא שעועית קשה במרק חמוץ.
