הסיפור של מרק אפונה
מרק אפונה יבשה מבשלים בכל צפון ומזרח אירופה, מהולנד ועד פולין ורוסיה. אפונה מיובשת נשמרת כל החורף, וזה מה שהפך אותה לבסיס של מרקים חמים בכפרים ובערים. בהולנד אומרים שמרק אפונה טוב צריך להיות סמיך כל כך שכף עומדת בו, ובפולין מבשלים אותו עם תפוחי אדמה ומיורן.
בישראל הוא הגיע עם יוצאי מזרח אירופה ונעשה למרק חורף של כולם. יש מי שמוסיפים לו נקניקיות פרוסות או בשר מעושן, ובבתים של יוצאי מרוקו מבשלים אותו לאט עם כמון, שום, כורכום וכוסברה. הבסיס תמיד אותו בסיס: אפונה, ירקות, מים וסבלנות, וקערה גדולה עם לחם.
מה מייחד את מרק אפונה
אין במרק הזה כמעט כלום מלבד אפונה, ירקות ומים, והוא יוצא קרמי בלי שמנת ובלי קמח. האפונה החצויה מתפרקת לבד ומסמיכה את המרק, תפוח האדמה מוסיף רכות, והגזר מאזן את הטעם האדמתי במתיקות. רבים טוחנים חצי מהסיר ומשאירים חצי בחתיכות, כדי שיהיה בקערה גם קרם וגם מה ללעוס.
