הסיפור של מרק עדשים כתומות
מרק עדשים הוא אחד המאכלים הוותיקים באזור שלנו. עדשים נמצאו באתרים ארכאולוגיים עתיקים בסוריה ובאזור יריחו, ובספר בראשית עשיו מוכר את הבכורה ליעקב תמורת נזיד עדשים: ״הלעיטני נא מן האדום האדום הזה״. במסורת היהודית עדשים, עגולות כמו ביצה, מוגשות לאבלים בסעודת ההבראה, ובבתים רבים מרק עדשים הוא גם המרק של ימי החול הפשוטים.
בישראל מרק עדשים כתומות נעשה מרק החורף המהיר של כמעט כל בית. עולים מעיראק, ממצרים ומטורקיה הביאו איתם את שורבת העדס, מרק עדשים אדום וחלק עם כמון ולימון, והמטבח הישראלי הוסיף לו גזר וסלרי. הוא פרווה, ולכן מתאים גם לפני ארוחה בשרית וגם לפני ארוחה חלבית, והוא מוכן בתוך 40 דקות ממה שיש בארון.
מה מייחד את מרק עדשים כתומות
מרק עדשים כתומות לא צריך שמנת כדי להיות קטיפתי. העדשים הכתומות נמכרות קלופות וחצויות, ולכן הן מתפרקות לגמרי בבישול ומסמיכות את המרק בעצמן. מה שהופך אותו למרק עדשים טוב הוא המשולש של כמון שמטוגן בשמן, לימון שנכנס רק בסוף ושמן זית טוב מעל. כל השאר, גזר, סלרי, פפריקה או בטטה, הוא עניין של בית ושל טעם.





