הסיפור של מרק תירס
התירס בוית במקסיקו בימי קדם, והגיע לאירופה ולמזרח התיכון רק אחרי המסעות לאמריקה. התירס המתוק שאוכלים כירק הוא זן שבו הסוכר בגרגר לא הופך לעמילן מהר כמו בתירס שמגדלים לקמח. בצפון אמריקה נפוצים מאוד מרקים סמיכים של תירס, חלב ותפוחי אדמה, ושם הם נקראים צ׳אודר.
בישראל מרק תירס הוא מרק של ערבי חורף ושל ארוחות משפחתיות, ובעיקר בגרסה הפרווה: תירס מקופסה או מהמקפיא, תפוח אדמה, ושמן או מרגרינה במקום חמאה, כדי שאפשר יהיה להגיש אותו לפני מנה בשרית. ילדים אוהבים אותו בגלל המתיקות, ומבוגרים כי הוא מוכן בחצי שעה.
מה מייחד את מרק תירס
המתיקות של מרק תירס לא באה מסוכר שמוסיפים, אלא מהגרגר עצמו, והמרקם בא מהעמילן שבתירס ובתפוח האדמה. בגלל זה הוא המרק הקרמי הכי קל להכין בלי מוצרי חלב: התירס מביא איתו גם מתיקות וגם סמיכות, וכל מה שנשאר זה להחליט כמה ממנו לטחון.
