הסיפור של מרק תפוחי אדמה
תפוח האדמה הגיע מהאנדים לאירופה במאה ה-16, ובמשך דורות חשדו בו. בצרפת קידם אותו במאה ה-18 הרוקח אנטואן פרמנטייה, ועד היום מרק תפוחי אדמה וכרישה נקרא שם על שמו. במזרח אירופה הוא הפך למזון בסיס בכל בית, בתבשילים, בלביבות ובמרקים.
בבתים של יהודי פולין, רוסיה וליטא מרק תפוחי אדמה היה מרק של יום חול: תפוחי אדמה, בצל, גזר, הרבה שמיר, ולפעמים כף שמנת חמוצה כשהארוחה חלבית. העולים הביאו אותו לישראל, והוא נשאר כאן מרק חורף זול ומשביע, שמכינים גם בגרסה טחונה וחלקה לילדים.
מה מייחד את מרק תפוחי אדמה
מרק תפוחי אדמה תלוי כולו בעמילן. אותו עמילן שנותן לו גוף קטיפתי הוא גם זה שהופך אותו לדביק כשמגזימים בטחינה. לכן המתכון הזה בנוי על שני מרקמים: חלק מתפוחי האדמה נטחן או נמעך ומסמיך את הנוזל, וחלק נשאר בקוביות שלמות, ואת הטחינה עושים בעדינות ורק לחלק מהסיר.




