הסיפור של מרק תרד
התרד הגיע לאירופה מפרס, דרך העולם הערבי, והשמות שלו בשפות רבות, מאיספנאק הטורקי ועד ספנאק הבולגרי, עדיין שומרים על השורש הפרסי. בטורקיה ובבלקן מרק תרד הוא מרק ביתי של חורף, ושם הוא כמעט תמיד מוסמך ביוגורט ובביצה: בטורקיה תערובת שמחממים בהדרגה עם המרק, ובבולגריה תערובת דומה שנקראת זסטרויקה ונותנת למרק קרמיות בלי שמנת.
בישראל התרד הוא ירק עלים של החורף, ותרד קפוא נמצא כמעט בכל מקפיא, ולכן מרק תרד הוא מרק של כל השנה. מכירים כאן את כל הסגנונות: מרק קרם ירוק ופרווה עם תפוחי אדמה, גרסה תורכית חמצמצה עם יוגורט ונענע, גרסה בולגרית עם אורז, ואיטלקית עם פסטה קטנה, ביצה ופרמזן.
מה מייחד את מרק תרד
מרק תרד הוא מרק של דקות. כל העבודה נעשית עם הבסיס, בצל, שום ותפוחי אדמה שמתבשלים עד שהם רכים, והתרד עצמו נכנס רק כשהבסיס מוכן, ל-3 עד 4 דקות. טוחנים מיד, מוסיפים לימון רק בהגשה, ומקבלים מרק בצבע ירוק עז ובטעם טרי, בלי המרירות המתכתית של תרד שהתבשל יותר מדי.
