הסיפור של מסגוף
המסגוף נולד על גדות החידקל, ובבגדאד הוא היה במשך דורות ארוחת הערב של הקיץ. לאורך רחוב אבו נואס, על שפת הנהר, עמדו מסעדות שבהן הדגים שחו בבריכה עד שהסועד בחר אחד. הדג נפתח לאורך הגב, נמלח ונדקר על יתדות סביב מדורה, עם הבשר הפתוח מול האש, ונצלה לאט עד שהשומן נטף והבשר הלבין.
בעיראק מכינים מסגוף מקרפיון ומדגי נהר מקומיים כמו השבוט והבוני, והוא מוגש על מגש גדול עם עגבניות, בצל, חמוצים, עמבה ולחם שטוח. יהודי עיראק שעלו לישראל הביאו איתם את הזיכרון של ערבי הקיץ על הנהר ואת הטעם של העמבה, ובישראל הקרפיון של בריכות הדגים בעמקים מתאים לו בדיוק.
מה מייחד את מסגוף
מסגוף שונה מכל דג צלוי אחר בשני דברים: הדג פתוח לאורך הגב ולא לאורך הבטן, והוא נצלה מול האש ולא מעליה. הפתיחה מהגב משאירה את הבטן שלמה, והדג נפרש כמו ספר בעובי אחיד, כך שכל הבשר מתבשל באותו קצב. החום של האש מגיע מהצד, בקרינה, והבשר מתבשל לאט בשומן של עצמו, בלי להתייבש. בסוף מניחים את הדג על העור מעל הגחלים כדי שיתפרך. הקרפיון מתאים לזה בדיוק, כי הוא דג שמן שמחזיק שעה של אש בלי להתייבש.





