הסיפור של כרובית בתנור
כרובית היא ירק של חורף ישראלי, ובמטבח הערבי והיהודי במזרח התיכון אכלו אותה במשך דורות בעיקר מטוגנת: פרחים בבלילה, בשמן עמוק, עם טחינה ולימון. במטבח האשכנזי היא הגיעה לשולחן מבושלת, ולפעמים בפשטידה. צלייה בתנור עד השחמה עמוקה הייתה אז רעיון חדש.
ואז יצאה ממסעדות בתל אביב כרובית שלמה, חלוטה וצלויה, שהוגשה כמו נתח בשר על קרש. המנה התפשטה במהירות לבתים, ואחר כך לתפריטים של מסעדות ישראליות בפריז, בניו יורק, בווינה ובמלבורן, ונעשתה לאחד הסמלים של המטבח הישראלי החדש: ירק פשוט, הרבה חום, והרבה ביטחון.
מה מייחד את כרובית בתנור
הסוד של כרובית בתנור שלמה הוא שני שלבים. החליטה מבשלת את הכרובית עד הלב, כי מים מעבירים חום הרבה יותר מהר מאוויר, והצלייה בחום מקסימלי עושה רק דבר אחד: השחמה. בלי חליטה החוץ נשרף לפני שהפנים מוכן. הכרובית יוצאת מתוקה ואגוזית, עם קצוות כמעט שחורים, פריכים כמו צ׳יפס, ועלים קטנים שנעשים קריספיים.





