הסיפור של שניצל חציל ושניצל כרובית
ירקות מצופים ומטוגנים ותיקים במטבחי הים התיכון והמזרח התיכון. באיטליה מטגנים חציל בפירורים, במטבח הלבנוני והעיראקי כרובית מטוגנת היא מנה של כל יום, ובמזנונים של ברית המועצות לשעבר הגישו שניצל כרוב: עלי כרוב חלוטים, מקופלים, מצופים ומטוגנים. בישראל, ארץ של חצילים ושל שניצלים, שני הדברים נפגשו בבית.
בעשורים האחרונים שניצל ירקות הפך למוצר קפוא מוכר, ושניצל תירס ושניצל כרובית נמכרים בכל סופרמרקט וממלאים צלחות של ילדים. הגרסה הביתית עשויה מירקות אמיתיים בחתיכות שלמות, היא טבעונית ופרווה, ומשמשת גם כמנה צמחונית בארוחות שישי ובאירועים.
מה מייחד את שניצל חציל ושניצל כרובית
ירקות הם בעיקר מים, וזה מה שהופך שניצל ירקות לאתגר: מים יוצאים בטיגון, הופכים לאדים ומרככים את הציפוי. לכן מכינים כל ירק מראש. את החציל ממליחים 20 דקות כדי שיוציא נוזלים ויספוג פחות שמן, ואת הכרובית חולטים 3 דקות כדי שהמרכז יהיה רך כשהציפוי מזהיב. במקום ביצה יש בלילה של קמח, מים וחרדל, שמדביקה את הפירורים ונשארת טבעונית.






