הסיפור של מרק ארטישוק ירושלמי
ארטישוק ירושלמי הוא לא ארטישוק ולא מירושלים. זו פקעת של מין חמנייה שמוצאו בצפון אמריקה, ובעברית קוראים לו גם חמנית הפקעות. הטעם שלו מזכיר לב ארטישוק, וזה מסביר חצי מהשם. החצי השני, ירושלמי, הוא חידה שיש לה כמה הסברים, ואף אחד מהם לא ודאי.
בישראל זה ירק של חורף, שמגיע לדוכנים כשמתקרר ונעלם באביב. בשנים האחרונות מרק ארטישוק ירושלמי הפך לאחד ממרקי החורף האהובים בבתים, לבד או עם ערמונים, כרישה ופטריות. הוא נראה כמו מרק של מסעדה, אבל כל מה שהוא צריך זה סיר אחד, בלנדר מוט וחצי שעה.
מה מייחד את מרק ארטישוק ירושלמי
הארטישוק הירושלמי עושה במרק את רוב העבודה לבד. אין בו כמעט עמילן, אבל יש בו אינולין וסיבים מסיסים שנותנים מרקם קרמי, והטעם שלו מתוק, אגוזי ועדין, משהו בין לב ארטישוק לתפוח אדמה. לכן המרק לא צריך שמנת, רק כרישה שמאודה לאט, שמן זית טוב ובלנדר סבלני. הצ׳יפס מאותן פקעות מעל נותן את הניגוד: פריך, מושחם ומלוח מעל מרק חלק ורך.
