הסיפור של שורבה
בלוב השורבה נחשבת כמעט למרק הלאומי, והמוסלמים שם מגישים אותה כמעט בכל ערב של הרמדאן. המילה שורבה פירושה פשוט מרק, ובמדינות רבות במזרח התיכון ובצפון אפריקה היא שמם של מרקים שונים לגמרי.
גם במטבח של יהודי לוב השורבה מוכרת היטב, ובישראל היא הגיעה עם העולים מטריפולי ומשאר הערים. כל בית מחזיק בתיבול שלו, חריף יותר או פחות, עם פסטה או עם אורז, אבל הנענע היבשה והלימון בסוף כמעט תמיד שם.
מה מייחד את שורבה
שלושה דברים עושים את השורבה הלובית: רסק עגבניות שמטוגן בשמן עד שהוא מכהה ונותן צבע אדום עמוק, נענע יבשה בכמות נדיבה שמפוררת למרק ממש בסוף, ופסטה קטנה בצורת גרגר אורז שמתבשלת בתוך המרק ומסמיכה אותו מעט. הבשר חתוך קטן, כך שבכל כף יש קצת מהכל, והלימון שנסחט בקערה מאזן את החריפות ואת השומן.




