הסיפור של מרק גרונות הודו
גרונות הודו הם מהנתחים הצנועים באטליז, והם הסוד של הרבה בשלניות ובשלנים בישראל: כמה גרונות נותנים לסיר גוף שבדרך כלל צריך בשבילו עוף שלם. בהרבה בתים, מזרחיים וישראליים, סיר של מרק גרונות הודו עם ירקות הוא מרק של ערב חורף או של ליל שבת, והרגע שבו כולם מנקים בידיים את הבשר מבין החוליות הוא חלק מהעניין.
המרק עובר בין העדות ומחליף צבע בכל בית. יש שמתבלים אותו בחוויאג׳ ומגישים עם כוסברה, יש שמבשלים אותו עם שעועית לבנה ורסק עד שהוא כמעט תבשיל, ויש שמוסיפים שעועית אדומה, סלק עלים והרבה לימון. גרונות הודו נכנסים גם כטריק למרקים אחרים, במקום עצמות בקר, כדי לתת ציר עשיר בפחות שעות.
מה מייחד את מרק גרונות הודו
מרק גרונות הודו לא בנוי על הרבה בשר אלא על הרבה עצם ורקמת חיבור. הגרון הוא שרשרת של חוליות קטנות, עטופות בשריר כהה ובקולגן, וכשהוא מתבשל שעה וחצי ברתיחה עדינה הקולגן הופך לג׳לטין שנותן למרק גוף ומבריק אותו. בגלל זה הירקות נכנסים רק אחרי שהגרונות כמעט מוכנים, ובגלל זה המרק מתקרש במקרר לג׳לי רך.





