הסיפור של בורקס
שמו של הבורקס בא מהמילה הטורקית בורק, מאפה הבצק הממולא של האימפריה העות'מאנית. היהודים שגורשו מספרד ב-1492 והתיישבו באיסטנבול, באיזמיר, בסלוניקי ובערי הבלקן אימצו אותו, התאימו אותו לכשרות וקראו לו בלדינו בורקס. בבתים ספרדיים הוא נעשה חלק קבוע מארוחת הבוקר של שבת, לצד ביצים חמינדוס וגבינות.
בשנות הארבעים והחמישים הביאו אותו לישראל עולים מטורקיה, מבולגריה, מיוון ומיוגוסלביה, שפתחו מאפיות קטנות. בצק עלים מוכן החליף את הבצק הביתי, הקיוסקים הפכו את הבורקס למאכל רחוב, ונקבעה גם שפה של צורות: משולש לגבינה ומלבן לתפוחי אדמה, כדי שאפשר יהיה לדעת מבחוץ מה חלבי ומה פרווה. הבורקס נעשה כל כך ישראלי שז'אנר שלם של קומדיות משנות השבעים נקרא על שמו, סרטי בורקס.
מה מייחד את בורקס
בבורקס של קיוסק הבצק הוא הכוכב: מאות שכבות דקות של בצק ושומן שתופחות בתנור חם לכרית פריכה ומתקלפת, בלי שמרים. מילוי תפוחי אדמה עם בצל מטוגן הוא הגרסה הפרווה, הרכה והמתוקה, שמתאימה גם אחרי ארוחה בשרית. אוכלים אותו חם, ליד ביצה חומה, עגבנייה מגוררת וחמוץ, והשילוב של בצק שומני, ביצה וחמיצות הוא מה שעושה ממנו ארוחה ולא חטיף.




