חוויאג׳ הוא שם של שתי תערובות תבלינים תימניות שונות מאוד. חוויאג׳ למרק, של כמון, כורכום, פלפל שחור והל, נותן למרק התימני את הצבע הזהוב, וחוויאג׳ לקפה, של ג׳ינג׳ר, הל, קינמון וציפורן, נכנס לקפה ולעוגות.
הדמיההמילה חוויאג׳ באה מערבית, ופירושה בערך הדברים שצריך, כלומר התבלינים הבסיסיים של הבית. בתימן ובבתים תימניים בישראל כל משפחה הרכיבה את התערובת שלה, ולכן אין שני חוויאג׳ זהים לגמרי: יש שמוסיפים זרעי כוסברה, ציפורן או קימל, ויש שמגבירים את הפלפל השחור או את ההל.
בישראל החוויאג׳ יצא מהמטבח התימני ונמצא היום כמעט בכל מטבח. חוויאג׳ למרק נכנס למרק עוף, למרק בשר, למרק רגל ולתבשילים, וחוויאג׳ לקפה נכנס לקפה שחור, לקישר, משקה חם של קליפות קפה, ולעוגות דבש ועוגיות. כותבים חוויאג׳, חוואיג׳ ולפעמים חוואג׳, וזה אותו תבלין.
חוויאג׳ למרק ולקפה נמכר בחנויות התבלינים בשוק הכרמל, בעיקר בכרם התימנים שלידו, בשוק לוינסקי ובשוק התקווה בתל אביב ובשוק מחנה יהודה בירושלים, טחון במקום ובכל כמות. אריזות של 100 גרם יש גם במדפי התבלינים ברשתות הסופרמרקט, וחוויאג׳ לקפה מוצאים לפעמים רק בחנויות התבלינים.
מחירי מדף, אוקטובר 2026, כולל מע״מ.
כמון, כורכום ופלפל שחור, עם מעט הל. צבע צהוב זהוב וריח ארצי וחריף קלות. למרקים, לתבשילים, לאורז ולתפוחי אדמה.
ג׳ינג׳ר יבש, הל, קינמון וציפורן, ולעיתים גם אגוז מוסקט או שומר. צבע חום בהיר וריח מתוק וחריף. לקפה, לתה ולאפייה, ולא למרק.
כשתי כפות חוויאג׳ למרק, 14 עד 18 גרם, לסיר עם שלושה עד שלושה וחצי ליטרים מים. במרק עוף שמים מעט פחות, ובמרק בשר ובמרק רגל מעט יותר.
קודם מביאים את הבשר או העוף לרתיחה ומסירים את הקצף, ורק אחר כך מוסיפים את החוויאג׳. כשמוסיפים מוקדם, חלק מהתבלין יוצא עם הקצף והציר נעשה עכור.
כפית חוויאג׳ למרק לכוס אורז, או כף לתבנית תפוחי אדמה עם שמן ומלח. בתבשילים מחממים את התבלין רגע בשמן עם הבצל, והריח נפתח.
רבע עד חצי כפית חוויאג׳ לקפה לכל כוס, בפינג׳אן יחד עם הקפה, או קורט בכוס קפה שחור מוכן. אפשר גם בתה שחור ובחלב חם.
כפית עד שתיים חוויאג׳ לקפה לעוגת דבש או לבצק של עוגיות, במקום קינמון וציפורן. הריח חריף ומתוק, ריח של ראש השנה.
הדמיהמרק עוף תימני הוא מרק זהוב של עוף בחלקים, תפוחי אדמה, עגבנייה, שום וכוסברה, מתובל בחוויאג׳ למרק. הוא מוכן…

מרק תימני הוא סיר של בשר עם עצם, תפוחי אדמה, עגבנייה, שום וכוסברה, שמקבל את הצבע הזהוב ואת הריח שלו מחוויאג׳…
הדמיהמרק רגל הוא מרק תימני של רגלי עגל שמתבשלות כחמש שעות עם חוויאג׳, שום וכוסברה, עד שהעור והגידים נמסים לציר…
קודם בודקים מה כתוב על האריזה, למרק או לקפה. התערובות שונות לגמרי, וחוויאג׳ לקפה במרק עוף יקלקל את הסיר.
חוויאג׳ למרק טוב בצבע זהוב חום אחיד ועם ריח חזק של כמון ופלפל ברגע שפותחים את השקית. צבע דהוי וריח חלש אומרים שהתערובת ישנה.
בחנויות התבלינים בשוק טוחנים חוויאג׳ טרי, ולפעמים אפשר לבקש יותר פלפל או יותר הל. קונים כמות קטנה שתיגמר בתוך כמה חודשים.
מחפשים סימון כשרות על האריזה, וקוראים את הרכיבים, כי בחלק מהתערובות יש גם מלח.
| תחליף | איך ומה משתנה |
|---|---|
| חוויאג׳ ביתי למרק | כמון, כורכום ופלפל שחור טחונים בחלקים שווים, וחצי חלק הל טחון. למשל שתי כפות מכל אחד וכף הל, מערבבים ושומרים בצנצנת. |
| מתבלינים שלמים | קולים זרעי כמון, גרגרי פלפל שחור ותרמילי הל במחבת יבשה דקה או שתיים עד שעולה ריח, מצננים וטוחנים במטחנת תבלינים עם כורכום טחון. |
| אבקת קארי | רק כשאין ברירה, באותה כמות. הצבע דומה, אבל בקארי יש יותר כוסברה וחילבה, לרוב גם צ׳ילי, ופחות כמון, והמרק יוצא אחר. |
| חוויאג׳ ביתי לקפה | שני חלקים ג׳ינג׳ר יבש טחון, שני חלקים הל, חלק קינמון וחצי חלק ציפורן טחונה. כשאין ברירה, הל לבד בקפה עובד יפה. |
הצבע בא מכורכומין שבכורכום. הוא כמעט לא נמס במים אבל נמס היטב בשומן, ולכן במרק עם עוף או בשר הצבע מתפזר יפה ונדבק לתפוחי האדמה, ובמים לבד הוא יוצא חיוור יותר.
הריח של כמון והל בא משמנים נדיפים. הטחינה פותחת את התאים שמחזיקים אותם, ומאותו רגע הם מתאדים ומתחמצנים, מהר יותר באור ובחום. תבלין שלם שומר על הריח הרבה יותר זמן מטחון.
בקלייה יבשה הזרעים מתחממים ומתייבשים, השמנים הארומטיים משתחררים ונוצרים טעמים קלויים חדשים מתגובות השחמה. התערובת יוצאת עמוקה ועגולה יותר. מספיקות דקה או שתיים, כי זרעים שרופים מרירים.
בג׳ינג׳ר טרי החריפות באה מג׳ינג׳רול. בייבוש ובחימום חלק ממנו הופך לשוגאול, חריף וחם יותר. לכן ג׳ינג׳ר יבש בחוויאג׳ לקפה נותן חריפות עמוקה וארוכה, ולא את הרעננות של ג׳ינג׳ר טרי.
מחפשים חוויאג׳ ולא מוצאים? שולחים בקשה ונחזור עם מחיר וזמינות.
תערובת תבלינים תימנית. חוויאג׳ למרק עשוי מכמון, כורכום, פלפל שחור והל, וחוויאג׳ לקפה מג׳ינג׳ר, הל, קינמון וציפורן.
כמון, כורכום ופלפל שחור, עם מעט הל. בחלק מהתערובות יש גם זרעי כוסברה, ציפורן או קימל.
אלה שתי תערובות שונות. של המרק ארצית, צהובה וחריפה מפלפל, ושל הקפה מתוקה וחריפה מג׳ינג׳ר. לא מחליפים אחת בשנייה.
כשתי כפות לסיר עם שלושה ליטרים מים. מוסיפים אחרי שמסירים את הקצף, וטועמים לקראת הסוף.
מערבבים כמון, כורכום ופלפל שחור טחונים בחלקים שווים עם חצי חלק הל. קלייה של הזרעים השלמים לפני הטחינה נותנת ריח חזק יותר.
שתי הצורות נפוצות, וגם חוואג׳. זה אותו תבלין, ובשווקים תמצאו את כל הכתיבים על השלטים.
חומרי גלם וציוד למטבח, עם מחיר וזמינות.
עמבה היא רוטב חמוץ וחריף של מנגו ירוק כבוש, צהוב מכורכום ועם ריח חזק של חילבה. היא הגיעה לבגדד מהודו, יהודי…
בהרט הוא תערובת של תבלינים חמים וריחניים, ושמו פשוט המילה הערבית לתבלינים. במטבח העיראקי, הסורי והלבנוני הוא…
בורגול הוא חיטה שבושלה, יובשה ונשברה לגרגרים, ולכן הוא מוכן תוך דקות. בורגול דק, שבהרבה בתים קוראים לו גרישה,…