הסיפור של בורשט
את הבורשט מבשלים מאוקראינה ועד ליטא, ובכל מקום הוא קצת אחר: באוקראינה הוא מרק עשיר שכל הירקות בתוכו, בפולין הוא ציר אדום וצלול, ובליטא הוא מרק ורוד וקר. באוקראינה הוא נחשב למאכל לאומי, ובשנת 2022 נכנסה תרבות הבישול של הבורשט האוקראיני לרשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק״ו.
יהודי מזרח אירופה בישלו בורשט בשתי דרכים: חם עם בשר לחורף, וקר בלי בשר ועם שמנת חמוצה לקיץ ולארוחות חלביות. הגרסה הקרה הגיעה לארץ עם העליות הראשונות ונמכרה שנים בבקבוקים בשם חמיצה, והבורשט החם עם הבשר והכרוב חזר לשולחן הישראלי בגדול עם העלייה מברית המועצות לשעבר. אזור בתי המלון היהודיים בהרי הקטסקילס בניו יורק אפילו קיבל את הכינוי חגורת הבורשט.
מה מייחד את בורשט
שלושה דברים עושים בורשט: סלק שנותן צבע ומתיקות, חמיצות שמאזנת את המתיקות ושומרת על האדום, ושמיר ושום שנכנסים ממש בסוף. בגרסה האוקראינית מטגנים את הסלק בנפרד עם רסק עגבניות וחומץ, ורק אז מכניסים אותו לציר. כך הוא לא עובר את הבישול הארוך של הבשר ולא מאבד את הצבע.




