הסיפור של מרק קציצות
מרק עם קציצות יש כמעט בכל מטבח שבו טחנו בשר כדי שיספיק לכולם. בבולגריה מכינים מרק קציצות עם אורז שמסמיכים בסוף בביצה, ברומניה מרק קציצות חמוץ, במקסיקו קציצות עם אורז בציר עגבניות, ובאיטליה מרק החתונה, מרק ירוקים עם קציצות קטנות, שהשם שלו מוסבר בדרך כלל כנישואים בין הירקות לבשר.
בישראל מרק הקציצות התיישב בדיוק באמצע: ציר ירקות פשוט, גזר, סלרי, תפוחי אדמה וקישואים, וקציצות של עוף טחון שמתבשלות בתוכו. בבתים של יוצאי צפון אפריקה מוסיפים כורכום, כוסברה ולפעמים גרגרי חומוס, ובבתים אחרים שמיר ומעט לימון. זה מרק של יום חול, שמכינים מה שיש במקרר וקילו עוף טחון, ושעה אחר כך יש ארוחה בסיר אחד.
מה מייחד את מרק קציצות
במרק קציצות הקציצות הן גם התוספת וגם הציר. הן נכנסות נאות למרק רותח, מתבשלות בתוכו 25 דקות, ומשחררות אליו טעם של בשר בלי ששמים בסיר עצמות. הסוד הוא בקציצה עצמה: עוף טחון מירכיים, פירורי לחם ומים קרים ששומרים עליה רכה, ולישה קצרה עם המלח שמחזיקה אותה שלמה. הירקות נכנסים בשלבים, כך שהגזר רך והקישואים עוד מחזיקים צורה.





