הסיפור של מפרום
מפרום הוא מאכל של יהודי לוב, ובמיוחד של קהילת טריפולי. השם בא מערבית ופירושו טחון, על שם הבשר שבמילוי. בבית הטריפוליטאי הכינו אותו ליום שישי ולחגים, לצד החריימה והקוסקוס, והוא מנה שדורשת יד מנוסה: פרוסה דקה מדי נשברת, מילוי רזה מדי מתייבש, ורוטב שלא התבשל מספיק נשאר חמוץ.
רוב יהודי לוב עלו לישראל בתחילת שנות החמישים, והמפרום הגיע איתם לערים ולמושבים בכל הארץ. כאן אימצו אותו גם יוצאי תוניסיה, מרוקו ומצרים, כל אחד עם שינוי קטן, והיום הוא אחד המאכלים הממולאים האהובים בישראל, בגרסאות של חצילים, כרובית ואפילו אפוי בתנור. קהילה לובית אחרת, שהגיעה לרומא אחרי 1967, הכניסה אותו גם למטבח היהודי של העיר.
מה מייחד את מפרום
הסוד של המפרום הוא ההנדסה של הכיס. פורסים תפוח אדמה לאורכו לפרוסות של 2 ס״מ וחותכים כל פרוסה באמצע כמעט עד הסוף, כך שנוצר כיס עם תחתית סגורה. הבשר נדחס פנימה, הקמח והביצה סוגרים את הפתח בטיגון, והרוטב, רסק עגבניות עם פפריקה, כמון וקימל, נכנס לתפוח האדמה בבישול הארוך. התוצאה היא שלוש שכבות: ציפוי רך שספג רוטב, תפוח אדמה נימוח ומילוי עסיסי.
